יומני אלפחורה
יומני אלפוחרה היה בלוג פופולרי שפרסם אריה קניג תחת הפסודונים שדות בישראבלוג בין השנים 2004-2018.
אריה כתב מאז ומתמיד. אך שמר זאת היטב לעצמו. הוא כתב במחברות עלומות לאורך שנות ה-70, שהתגלו לאחר מותו. הוא כתב מכתבים לאהובותיו. מאז שנת 2004, מעט לאחר שעבר לספר החל לכתוב בישראבלוג, עולם הבלוגים השוקק שהקדים את פייסבוק. הוא פרסם שם בבלוג “יומני אלפוחרה” (שהם רצועת ההרים ליד אלמריה, העיר בה גר בדרום ספרד), תחת הפסודונים שדות. עד שנת 2018 פרסם שם. בשיאו פרסם שם בין פעם לפעמיים ביום, והבלוג היה מהנקראים ביותר בישראבלוג.
בבלוג, כשהזדהה כשדות (“אני שדות בתעודת הזהות”, ענה שם למישהי), רקם לו חיים שלמים ושונים בכפר בהרי אלפוחרה, בו סיפר שנישא לבת של ראש הכפר. בתוך סיפור המסגרת שזר שירים וקטעי פרוזה רבים, כמו גם קטעים מחייו האישיים, כמו הולדת נכדו. ההפרדה בין חיי היצירה שלו בבלוג הייתה כה חשובה לו, עד שבשלב מסויים “איים” על ילדיו שהוא “מפרסם איפשהו, אבל אם תמצאו את זה אני אמחק הכל”. בשנותיו האחרונות התרכך מעט בהיבט זה ורצה לפרסם ספר משיריו, אותו לא הספיק לפרסם, אך פורסם ע”י בנו לאחר מותו, תחת שמו והכותרת “שדות”.
בשנים האחרונות עבד בנו, ענן קניג, יחד עם העורך והמשורר יקיר בן-משה על עריכת כל כתבי עזבונו של אריה קניג. אלה קובצו ל-4 ספרים תחת סדרת יומני אלפוחרה, ויראו אור בקרוב בהוצאת עמדה.
לבלוג המקורי, אי-שם ברחבי האינטרנט, זמין לעתים, לרוב בלי תמונות (אצלי עובד ב-Edge ולא ב-Chrome):